#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. 1 מי שכתבו עליו פתיחא (שטר נדוי) על שלא בא לב&quot;ד או על דלא ציית דינא מתי קורעים אותו?	אמר רבא אם זה על שלא בא לב&quot;ד כשיבא, וכשלא ציית דינא כשיציית לב&quot;ד. ולא היא, כיון שאמר ציייתנא קורעים לו.	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. 2 כמה פעמים קובעים זמן לבעל דין לבא לב&quot;ד עד שמנדים אותו?	איש שאינו נמצא כל הזמן בעיר אלא יוצא לכפרים וכד' קובעים לו ג' פעמים שני וחמישי ושני ורק למחרת כותבים, אבל אשה כיון שהיא בעיר אם לא באה היא מורדת ואחרי פעם אחת למחרת כותבים.	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. 3 באלו ימים אין קובעים זמן לבוא לב&quot;ד, ומה הדין להזמין באותם ימים כדי שיבא אח&quot;כ?	"רב יהודה אמר שלא נותנים זמן לא בניסן ולא בתשרי (רש&quot;י פי' שזה זמן הקציר והבציר והרמב&quot;ם כתב שטרודים במועדות) ולא בערב יו&quot;ט או בערב שבת. <p dir=""rtl"">מיומי ניסן ותשרי אפשר לקבוע שיבא לאחריהם, אבל מערב שבת לאחר שבת אין קובעים מפני שטרוד בהכנות לשבת.</p>"	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. 4 האם נותנים זמן לדיון בב&quot;ד לבני כלה בכלה ולבני ריגלא בריגלא?	אמר רב נחמן לא יהבינן זמנא לא לבני כלה בכלה ולא לבני ריגלא בריגלא (שלא ימנעו מלבא). והאידנא דאיכא רמאי חיישינן.	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיג. 4 'הוגוזל ומאכיל את בניו.... אם היה דבר שיש בו אחריות חייבין לשלם' מהו דבר שיש בו אחריות? <p dir=""rtl"">ומה הדין מטה ומיסב עליה וכד'?</p>"	"מתני ליה רבי לר&quot;ש בריה לא דבר שיש בו אחריות ממש, אלא אפילו פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריו (כל דבר הניכר לרבים, משום כבוד אביהם). ואמר רב לרב כנהא תן לחכם ויחכם עוד גם מטה שמיסב עליה ושולחן ואוכל עליו (אפ' שהם בתוך הבית).<p dir=""rtl"">[לעיל קיא. ביאר רבא אליבא דר' אושעיא אחריות נכסים כפשוטו, שיש ממה לגבות ע&quot;ש &lt;ע&quot;פ רש&quot;י&gt;]</p>"	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. 5 האם מותר לפרוט מתיבת המוכסים וכד' ומה הדין אם יש לו דינר והוא צריך לקחת עודף?	"אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהם צדקה, אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.<p dir=""rtl"">תנא אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר.</p><p dir=""rtl"">מה שאסרו במוכס אמר רב חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו, אבל סתם מוכס אינו גזלן דאמר שמואל דינא דמלכותא דינא ופורטים ממנו.</p>"	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיג. 6 על מה שנינו שרב חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו (3)? <p dir=""rtl"">ואיזה עוד תרוץ נאמר כאן?</p>"	"איכא דמנתני לה על המשנה אין פורטים מתיבת המוכסין שמה שבידם גזל והרי שמואל אמר דינא דמלכותא דינא, אלא כנ&quot;ל.<p dir=""rtl"">איכא דמתני לה על מה שאמרו לא ילבש כלאים אפ' לגנוב את המכס ונחלקו בברייתא ת&quot;ק אמר אסור להבריח את המכס ור&quot;ש בשם ר&quot;ע אמר מותר, ונחלקו גבי כלאים האם דבר שאינו מתכוין אסור, ומצד דינא דמלכותא אמרו כנ&quot;ל.</p><p dir=""rtl"">איכא דמתני להא על המשנה נודרים להרגים ולמוכסים. </p><p dir=""rtl"">רב אשי אמר במוכס כנעני דהוי הפקעת הלואתו (דעת הראב&quot;ד דקאי על נודרים ועל כלאים והרשב&quot;א פי' דקאי רק על כלאים ויש שגרסו כלאים בסוף).</p>"	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. 7 גזל גוי האם אסור ומנין (2)?	"אמר ר&quot;ש דבר זה דרש ר&quot;ע &quot;אחרי נמכר גאולה תהיה לו&quot; שלא ימשכהו ויצא, וכן לא יגלום (יוציא ממנו יותר ממה שנתן) דכתיב &quot;וחשב עם קונהו&quot; ידקדק עם קונהו, מכאן לגזל גוי שאסור. רב יוסף רצה לומר דה&quot;מ גר תושב אבל גזל גוי מותר, ודחה אביי דהאי קרא בשניהם &quot;ונכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר&quot; הינו הנמכר לע&quot;ז [ומה שמצאנו היתר בגזל גוי ביאר רבא שזה בהפקעת הלואתו]. <p dir=""rtl"">רב הונא למד לאסור גזל גוי מדכתיב &quot;ואכלת את כל העמים אשר ה' אלוקיך נותן לך&quot; רק כשהם נתונים בידך.</p>"	בבא קמא קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיג: 1 הפקעת הלואת גוי האם אסורה [וכיצד דנים גוי]?<p dir=""rtl"">הוצאת עבד עברי האם היא כהפקעת הלואתו ומדוע?</p>"	"אף שגזל גוי אסור אמר רבא וכן רב אשי הפקעת הלואתו מותרת ועל זה שנינו בברייתא אם אפשר לזכותו בדינם ידונו כדינם, ואם אפשר לזכותו בדיננו ידונו כדיננו, ואם לאו ר' ישמעאל אומר באים עליו בעקיפין ור&quot;ע אומר אין באין בעקיפין מפני קידוש ה' {אבל מעיקר הדין מודה שמותר}. <p dir=""rtl"">עבד עברי שמשם למד ר&quot;ע את איסור גזל גוי סבר רבא שאין זה הפקעת הלוואתו, רבא לטעמיא דאמר עבד עברי גופו קנוי, אבל אביי סבר שזה הפקעת הלוואתו (ואם כן לאביי הפקעת הלוואתו אסורה).</p>"	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 2 אבדת גוי האם מותרת ומנין?	"אבדתו מותרת אמר רב חמא בר גוריא אמר רב דכתיב &quot;לכל אבדת אחיך&quot; ולא של גוי, והפסוק מדבר אף אחר שמצא ובא לידו דכתיב &quot;ומצאתה&quot;.<p dir=""rtl"">תניא ר' פנחס בן יאיר אומר במקום שיש חילול השם אפי' אבידתו אסור.</p>"	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 3 טעות גוי האם היא מותרת והיכי דמי?	"אמר שמואל טעותו מותרת, כי הא דשמואל זבן מכותי לקנא דדהבא במר דפרזלא בד' זוזי ואבלע ליה חד זוזא. <p dir=""rtl"">רב כהנא זבן מכותי מאה ועשרים חביתא במאה ואבלע ליה חד זוזא, אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא. </p><p dir=""rtl"">רבינא זבן דיקלא הוא וכותי לצלחא, א&quot;ל לשמעיה קדם ואייתי מעיקרו, דכותי מניינא ידע. </p>"	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 4 האם דינא דמלכותא דינא ומה הראיה לזה?	אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, תדע שהם חותכים דקלים ועושים גשרים ואנו עוברים עליהם. ואין לומר משום יאוש, שלא מועיל כאן יאוש (שהוא יאוש כדי בלא שינוי רשות, ואף שינוי מעשה לא הוי &lt;רש&quot;י, וע' תוס'&gt;).	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 5 מלך שאמר לעבדיו זילו וליקטו עצים מכל האגם והם לקחו מאדם אחד האם אומרים בזה דינא דמלכותא?	כיון ששליח המלך הוא כמלך ואינם רוצים לטרוח יכולים לקחת מאדם אחד והוי דינא דמלכותא, ואינהו אפסיד אנפשייהו דאיבעי להו דאינקוט מכוליה באגי ומשקל דמי.	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 6 אחד מהשותפים שפרע מנת המלך או אריס האם זה כדין?	אמר רבא אחד מהשותפים דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא. אבל אריסא אריסותיה הוא דקא מפיק ואין לגבות ממנו.	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 7 האם בן עיר אחד משועבד למס של בן עיר אחר?	אמר רבא בר מתא אבר מתא מיעבט, אבל דוקא של שנה זו אבל של שנה שעברה הואיל ואפייס מלכא חליף, ואין לגבות ממנו.	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 8 האם מותר לקנות בהמה מגוי דדיירי דרי ומדוע?	"אמר רבא אם זה בתוך התחום אסור שמעורבים בהם בהמות של ישראל, אבל חוץ לתחום מותר. <p dir=""rtl"">אמר רבינא אם היו הבעלים מרדפים אחריהם אפי' חוץ לתחום אסור.</p>"	בבא קמא קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 9 ישראל שיודע עדות לגוי נגד חברו ישראל האם יכול להעיד בדיניהם ומדוע, ומה הדין אדם חשוב?	"אם לא תבעו ממנו והא מעצמו הולך להעיד, מכריז רבא ואיתימא רב הונא משמתים אותו, כיון שהם מוציאים ממון ע&quot;פ עד אחד, וה&quot;מ בעד אחד ובדיינים שמוציאים ממון ע&quot;פ אחד.<p dir=""rtl"">מקום שלא מוציאים ע&quot;פ אחד אבל ע&quot;פ אדם חשוב מוציאים הסתפקו האם כיון שהוא אדם חשוב ולא מצי לאשתמוטיה מיניה יוכל להעיד או לא ולא נפשט.</p>"	בבא קמא קיג:		
